מן ההתגלות אל המשפט – המשכיות של קדושה במציאות
לאחר מעמד הר סיני הנעלה, שבו ה' התגלה לעם ישראל והשמיע להם את עשרת הדיברות, אנו פוגשים בפרשה זו את פסוק הפתיחה:
"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כ"א, א')
רש"י מדגיש שהמילה "ואלה" באה לחבר בין מתן תורה לבין מערכת המשפטים. כלומר, אין מדובר בירידה ממדרגה נשגבת של רוחניות אל "חוקי חברה" גרידא, אלא בהמשך ישיר של חוויה אלוקית אל תוך חיי היומיום.
התורה, אם כן, מבקשת להנחיל לנו קדושה מעשית: דיני עבדים, נזיקין, בין אדם לחברו, גזל, גנבה ועוד – כולם חלק מהקשר עם הקב"ה. הפרשה הזאת ממחישה את עוצמת התביעה לפעול ביושר, בחמלה ובאחריות, גם במקומות שנראים "ארציים" לחלוטין.
בהקשר זה אנו מתפללים בכל יום:
"תן חלקנו בתורתך"
וזוהי בקשה כפולה: שנקבל את התורה כחלק מובנה בחיינו, ושנמצא את החלק הייחודי לנו בעבודת ה' דרך המשפטים וההלכות היומיומיות.
תורה של לב – מתחילה ב"ב" ומסתיימת ב"ל"
חז"ל עמדו על כך שהתורה פותחת באות ב' ("בראשית") ומסתיימת באות ל' ("ישראל"), וכאשר הופכים את הסדר נוצרת המילה "לב".
רעיון זה רומז לכך שתכלית התורה להגיע ללב האדם. לא מדובר במערכת חוקים חיצוניים ותו לא, אלא בדרישה עמוקה לפנות אל מצפונו ורגשותיו של האדם, ולהחדיר בליבו ערכים של צדק וחסד.
דבר זה ניכר במיוחד בפרשת משפטים, שבה מגוון דינים מעשיים מקבלים צביון ערכי: יחס לעבדים, דיני חבלות, שמירה על רכוש הזולת ועוד.
אלו אינם רק "סעיפי חוק" אלא נתיבים לחינוך הלב, המעודדים רגישות לזולת וצדק חברתי עמוק.
גימטריה: "תורה" (611) ופסוק המחזק את הלב
המילה "תורה" עולה בגימטריה ל-611 (ת=400, ו=6, ר=200, ה=5). באופן מעורר השראה, גם הפסוק:
"חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַה' " (תהילים ל"א, כ"ה)
מקביל לערך 611.
על דרך הרמז, אפשר לומר שכוחה של התורה (611) נמשך מעומק הלב, ומחזק את לבו של האדם הצופה לישועת ה'.
האדם הלומד תורה ומקיים אותה מתמלא באומץ פנימי, בביטחון ובתקווה – כי הוא יודע שאין התורה רק לימוד שעתוק של טקסטים, אלא כוח רוחני המחזק את נפשו.
תרי"ג (613) – הקשר לארץ ישראל
מספר המצוות בתורה ידוע בתור תרי"ג – 613. בפסוק אחר מובא רמז מופלא:
"וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְכָלָה בְיָדוֹ" (ע"פ דניאל י"א, מ"א)
שגם הוא עולה ל-613.
הזיקה בין קיום כל המצוות (613) לבין "ארץ הצבי" מלמדת אותנו רבות:
רבים מהדינים בפרשת משפטים, כמו בהלכות נוספות בתורה, מקבלים את מלא משמעותם דווקא בארץ ישראל – הן מצד מצוות התלויות בארץ והן מצד יצירת חברה מוסרית בארץ הקודש.
המשמעות היא ששלמות התורה – תרי"ג מצוות – מובילה את העם אל מלוא קומתו המוסרית במקום שבו הוא יכול לממשם באופן מקיף.
"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" – מן הגמרא
הגמרא (קידושין מ' ע"ב) קובעת:
"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה"
כלומר, לימוד התורה אינו תרגיל אינטלקטואלי בלבד. פרשת משפטים מציגה דינים רבים, החל מנזיקין ועד יחס לגר יתום ואלמנה.
העיקרון התלמודי הוא שכל לימוד חייב להיתרגם למעשה: אין טעם בידיעה תאורטית של חוקי עבד עברי, אם לא מפנימים את המסר של רגישות והוגנות כלפי החלש בחברה.
התורה ניתנה כדי להתממש בעולם המעשה, וזוהי העוצמה של "תורת חיים" – היא חודרת לכל פינה, ומחייבת את הלומד לא רק להבין אלא גם לפעול.
"הפוך בה והפוך בה דכולה בה" – פרקי אבות
בפרקי אבות (ה', כ"ב) אומר רבי בן בג בג:
"הפוך בה והפוך בה דכולה בה"
לכאורה, די בהלכות בסיסיות כדי להסתדר בחיי החברה, אולם קריאה מעמיקה בפרשת משפטים מגלה מכרה זהב של ערכים:
- דיני שליחות יד
- שמירה על הפיקדון
- "אם כסף תלוה את עמי" – מכאן מצוות צדקה
- "מדבר שקר תרחק" – הוראה של זהירות מופלגת בדיבור האמת
ועוד.
כל פרט בפרשה סולל דרך לחידוד ההבנה המוסרית והלכה מעשית.
על כן, "הפוך בה" – משום שבתוך כל סעיף של דין ומשפט טמונה הדרכה מוסרית עמוקה, ורק על ידי לימוד מעמיק נזכה לגלות אותה.
ההלכה משולחן ערוך – "עזוב תעזוב עמו"
אחת ההלכות המעניינות שמוצאים אנו בפרשת משפטים היא מצוות "פריקה וטעינה", המבוארת בהמשך גם במשנה ובגמרא, ולאחר מכן בשולחן ערוך, חושן משפט סימן רע"ב. התורה אומרת:
"כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ … עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ" (שמות כ"ג, ה')
בשולחן ערוך נפסק שלמרות שמדובר בחמור של "שונאך" (אדם שפגמת בו או שנעלב ממך בעבר), עליך להתגבר על רגשותיך ולסייע לו לפרוק את המשא (פריקה) או להטעינו חזרה (טעינה).
ההלכה הזו מחנכת אותנו לאחריות חברתית עמוקה ולמניעת צער בעלי חיים; היא חלה על כל יהודי בכל זמן (גם אם אין לו ממש חמור, הרעיון מתורגם לעזרה וסיוע בהובלה, מחילה וחסד יום-יומי).
מטרת המצווה היא לא רק להקל על הבהמה, אלא גם לתקן את הלב ולבנות גשר של שלום בין אנשים.
כך אנו רואים שפרט מדיני "משפטים" הופך בהלכה המעשית לכלל מוסרי: "אל תסובב את גבך לאדם בצרה גם אם יש ביניכם מחלוקת, אלא עצור ועזור."
זו בדיוק "תורת חיים" – מניחה בסיס פרקטי לאהבה ולהתעלות מוסרית.
פרשת משפטים – תורת חיים שלמה בלב האדם
פרשת משפטים מלמדת אותנו שעומק ההתגלות בסיני לא נעצר בהר – הוא פולש אל חיי היום-יום, אל מערכת הדינים והיחסים הבין-אישיים.
כדי להפנים תפיסה זו, אנו מזכירים את הרעיון שהתורה מתחילה ב"ב" ומסתיימת ב"ל" – אותיות שהופכות ל- "לב". התורה מכוונת ללבו של האדם ומעוניינת לבנות בו חמלה, יושר ותבונה רוחנית.
תורה
ראינו שתורה (611) תואמת את הפסוק "חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם", לרמוז שהלימוד מעניק עוז ואמונה בלב.
תרי"ג
תרי"ג (613) מזכיר את "וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ הַצְּבִי", המלמד על שלמות קיום המצוות בארצו של עם ישראל.
המעשה
מן הגמרא למדנו ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", והפרשה רוויה מעשים חברתיים.
היסודות בפסוקים
בפרקי אבות: "הפוך בה והפוך בה דכולה בה", כי גם בפסוקים 'רגילים' על שור וחמור טמונים יסודות מוסר ואהבה.
הלכות הנלמדות לחיי המעשה
מן השולחן ערוך הבאנו את מצוות "עזוב תעזוב עמו" (פריקה וטעינה), שחלה על כולנו בכל עניין של עזרה וסיוע, ומלמדת להכניס ערכים של פיוס וחסד לחיי המעשה.
החלק שלנו
כשאנו מתפללים מידי יום "תן חלקנו בתורתך", אנו מבקשים את חלקנו המיוחד בעמל התורה – הן בלימודה והן ביישומה.
כך נבנה עולם מוסרי, המושתת על לב אוהב ועל הלכות מדוקדקות, ונזכה שתהיה תורתנו "תורת חיים", המפעמת בנו בכל תחומי הקיום האנושי.
יהי רצון שנזכה להפנים את עומק המשפטים, להחיות את הלב בתורה, ולראות כיצד "תורת חיים" זו מעצבת חברה מתוקנת וקרובה להקב"ה.